רס״ן הוד (הודי) שרייבמן, מצופית.
בנם של הדס ועמיר, אח לקורן ומיכל, לגור יען ולהב ובעל ליובל.
מ״פ ביחידה הרב ממדית, נפל בעזה, במלחמת חרבות ברזל, ב- 26 בדצמבר 2024 נר ראשון של חנוכה. בן 27 בנופלו

הודי אהב ללא תנאי, האזין בקשב, למד מכל אדם, ראה למרחוק, חשב לעומק, שאל שאלות. האמין בארץ, באדם ובאדמה, בעם היהודי ובשרשרת הדורות. הבין שחייו הם זכות ועליו לממשם.

בענווה רבה ובכובד המשימה, ניהל הודי את חייו. הוא בחן את החיים מהצד הערכי שלהם והעביר את המסר ליקיריו. כך למשל כתב לאחותו ״אל תשמעי ילדה, תקשיבי! ״ ובעת גיוסה כתב לה ״תטילי ספק, תשאלי שאלות, תביני פרטים ותשלטי בהם, מבלי לשים לב תהיי מנהיגה של עצמך״. את מסריו העביר גם במעשיו. כמפקד הקפיד להכיר את חייליו לפרטיהם האישיים וללוות אותם פיזית בקשיים ובמסקנות. הודי נשבע לעצמו כי לא תיפול שערה משערות ראשו של מי מחייליו והוא לא יהיה שם על מנת להסתער. נפל בקרב ארוך והרואי כשלחם בראש חייליו.

כפי שציטט אחיו מפרקי אבות ״הכול צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נידון והכל לפי רוב המעשה״. כך היה הודי. החליט הכול, לקח את גורלו בידיו ועשה זאת בטוב וברוב מעשה.

בטרם התגייס הודי עבד בחקלאות במסגרת ״עבודה גלילית״ ואהב כל רגב. ראה עצמו ממשיך את דרכה של סבתא רבה שלו וסבו, כחלק בשרשרת הציונית. שירת בסיירת צנחנים שם עבר את מסלולו הצבאי עד לתפקיד מ״פ. בדרכו זו שילב פיקוד, היסטוריה וערכים. השתתף במסע צניחה לזכר חנה סנש בסלובקיה, חקר קסדה מימי מלחמת העצמאות שמצא בעת אימון צניחה (מבצע חורב), אותה הפך לסמל במשרדו.

במלחמה מילא שלושה תפקידי מ״פ במסגרתם לקח חלק משמעותי בהצלת קיבוץ זיקים ב 7/10 ובהמשך פיקד על חיסול סינוואר .

באחד מכתביו סיכם לעצמו: ״אני שמח שאני מתחיל מחדש״. והמשיך וכתב: ״תתחדש בשבילך, בשביל לקרוע את העטיפה מהנפש, והכי חשוב: תעבוד, תחייך, תשמח, תשקיע ותתחדש״.

המצפן של הודי ומורשתו הוא שילוב של הביטחון להיות עצמי עם מסריו הכתובים : לחנך דור, לנטוע עץ, לחרוש שדה, לסלול כביש, לאהוב את מה שקיבלנו ולחבק את זה.