ניצן ליבשטין

ניצן ליבשטין, נרצח ב 7.10 במתקפת הטרור על קיבוץ כפר עזה. בן 19 במותו.
ניצן נלחם במחבלים שעות ארוכות עד שמצא את מותו.
בחדרו במגורי הדור הצעיר בכפר עזה, ניצן לבדו, החזיק את דלת הממד ומנע מהמחבלים להכנס, כשלא הצליחו לפרוץ את הדלת הם ירו עליה צרורות שפצעו אותו.
הוא המשיך להילחם בעודו פצוע, ולפי הסימנים בשטח, ככל הנראה לאחר שזרקו רימונים לתוך החדר, הצליח לברוח מהחלון ושם מצא לבסוף את מותו.
המתקפה הרצחנית החלה ב6:25 בבוקר, וניצן החזיק מעמד לבדו, ללא כל סיוע עד לשעות אחר הצהריים המאוחרות.

סיפור הגבורה של ניצן ב – 7.10, הוא לא סיפור הגבורה היחיד שלו.
בחייו הקצרים ניצן מהווה השראה של ממש לצעירים רבים, והסיפור שלו הוא מגדלור של אור ותקווה.
ניצן נולד וגדל בקיבוץ כפר עזה, להוריו ורד ואופיר ליבשטיין, אח לאביב. אחריו הצטרפו למשפחה גם אחיו הצעירים עידן ואורי.
ניצן גדל במציאות ביטחונית מורכבת, עם סבבי לחימה שהיוו חלק מנוף ילדותו.
ניצן ילד רגיש ומתוק, שזכה לכינוי "פיצי" מאחר ונולד קטן, כמעט פג. 
המצב הבטחוני השפיע על ניצן שהחל להתדרדר הן מבחינת הלימודים והן מבחינת ההתנהגות, עד שבתקופת חטיבת הביניים, הפך מילד מתוק ל"נער בסיכון" שנפלט ממסגרת בית הספר ומהמסגרות החינוכיות בקיבוץ.
הוריו נלחמו עליו וחיפשו כל דרך על מנת לעזור לניצן להשתלב מחדש בחברה ובסביבה הטבעית שלו.
לבסוף נפלה ההחלטה, לבחון עבור ניצן מסגרת פנימייתית. ההחלטה הזאת היתה מוצא אחרון במטרה להציל את ניצן לאחר שלא ניתן היה להחזיק אותו במסגרות הקיימות.
לאחר שפגשו בכפר הנוער נירים, היה להם ברור שזהו המקום המתאים לניצן.
נירים , שהוקמה על ידי יוצאי השייטת, הנה  פנימייה שהיא נושאת הדגל בכל הנוגע לחינוך למצוינות של נוער ישראלי בסיכון גבוה, שנשר, או נמצא בסכנת נשירה, ממסגרות החינוך.
בתחילת כתה ט', עזב ניצן את הבית והתחיל את המסע שלו בנירים.
המסע של ניצן מנער בסיכון לבוגר מצטיין, שהשלים תעודת בגרות בהצטיינות, שהתקבל למדרשה למנהיגות גליל עליון – מכינה קד"צ יוקרתית והיה אמור להתחיל את שירותו ביחידה מובחרת ממש כמה ימים לאחר אותה שבת שחורה של ה – 7 באוקטובר, הנו מסע מעורר השראה.
ניצן בעצמו, היה גאה במסע שעבר וסיפר עליו לכל מי שהיה זקוק לקצת עידוד.
באותה שבת ארורה, כמה שעות לפני הירצחו של ניצן, נפל גם אביו, אופיר ליבשטיין שהיה ראש מועצת שער הנגב, ויצא להילחם במחבלים בקיבוץ כפר עזה.
אופיר וניצן היו קשורים בלב ובנפש.  
הסיפור של ניצן הוא סיפור של נער, שאיבד את דרכו, אולם משנתנה לו ההזדמנות והתמיכה הוא לקח אותה בשתי ידיים ומינף אותה למקומות נפלאים.
מכריו וחבריו הרבים ידעו שצפוי לו עתיד מזהיר, והימרו עליו  כי יגיע רחוק.
והמוטו של ניצן היה תמיד "אתה תכתוב את הסיפור שלך" – והבחירה בידך – לצמוח מתוך משבר או להמשיך ולהתדרדר.