אל ׳תעסיקו׳ את הילדים, ׳תבלו׳ עם הילדים


 הורים מקהילת שדי חמד במפגש קהילתי משותף

אל ׳תעסיקו׳ את הילדים, ׳תבלו׳ עם הילדים.

לא, זה לא סמנטיקה.
זו גם גישה, אבל זו בעיקר פרקטיקה.

כי אם אנחנו 'מעסיקים׳ את הילדים, המיקוד הוא בהם, ממקום שרואה בעיה ומנסה לפתור אותה. אם אנחנו באים ממקום של 'לבלות׳ איתם, זה בא ממקום חיובי שמכניס את עצמנו למשוואה.

תחשבו רגע על עצמכם – עם מי אתם אוהבים לבלות? עם מישהו שנהנה כמוכם, מתלהב ושמח? או אם מישהו שנשרך אחריכם חסר סבלנות עם פרצוף חמוץ? הנאה משותפת מגבירה את ההנאה ולעומת זאת מישהו מבואס לידינו, מוריד אותנו.

מה שקורה הרבה פעמים הוא זה:

צריך להעסיק את הילדים ובוחרים משהו שהם רוצים, אנחנו נגררים בחום ומשלמים הרבה כסף כדי 'לרצות אותם' בתקווה גם שאח"כ יהיה לנו קצת שקט. אנחנו מבואסים ומבאסים אותם והם מתחילים לריב, לנדנד ו״לקטר״. אנחנו מתעצבנים על כפיות הטובה שלהם, (אני סובלת, משלמת והם רק ...) כולם עצבניים והריבים ממשיכים בבית. אנחנו מסיקים שאין מה להשקיע (אבל נמשיך כמובן) כי הם כפויי טובה מפונקים, וככה ימשיך הגלגל להתגלגל.

זה לא תמיד ככה, ולא אצל כולם, אבל רבים מכירים את התהליך.

לעומת זאת, אם אנחנו מבלים יחד, אנחנו מייצרים קירבה, שמחה, ובונים את מערכת היחסים שלנו.

יש לזה אפילו ערך חינוכי. במקום שהמוקד הוא ריצוי, הממוקד בהם, הם לומדים לבנות יחד, שותפות. הם לומדים לחשוב על עצמם אבל גם על האחרים, לחפש פתרונות, להתחשב ולמצוא משהו שהוא לכאורה פשרה אבל מניב הרבה טוב.

אז איך עושים את זה?

  1. בחירה נכונה – נבחר משהו שגם אנחנו נהנים בו, גם אם זה לא הבילוי המועדף עלינו, או לפחות משהו שאנחנו לא סובלים ממנו...
  2. הגדרת תקציב - התואם את מצבנו הכלכלי. לצערי חופשת הקיץ לא מביאה איתה זכייה בלוטו או בונוס. אם אנחנו נכנסים להוצאות חריגות זה מלחיץ ומתסכל אותנו ולפעמים אנחנו רגשית (לא רציונלית) מאשימים את הילדים.
  3. חשיבה משותפת בה כולם מביעים רצונות וגם לומדים על המגבלות (כן, גם מגיל גן אפשר לקיים כאלה שיחות).
  4. חלוקת סוגי בילוי עם השותפים - לפעמים נגייס שותפים או נחלק ביננו לבין בני הזוג את הבילויים לפי האהבות השונות שלנו. נכון, אנחנו רוצים גם לבלות על המשפחה יחד, אבל אין טעם בביחד אם הוא מניב משהו שאף אחד לא רוצה להיות בו.
  5. תכנון ובניית פרקי זמן סבירים - לעיתים כאמור נעשה דברים שהם לא בדיוק מה שאנחנו הכי אוהבים. אז נתחום אותם בזמן, או בתדירות, כדי שלא נגיע למצב שאנחנו מתחילים לסבול.
  6. להכניס משהו שאנחנו אוהבים – למשל מה שהרבה משפחות עושות, שותפים שמשמחים. לפעמים משפחה נוספת, או חברים שלנו שנותנים לנו ערך מוסף שאנחנו נהנים ממנו, או עוזרים לילדים לעשות דברים שהם אוהבים ואנחנו לא. רק צריך לשים לב שלא הזמנו חברים ועכשיו מעצבן אותנו שהילדים מפריעים לנו לבלות איתם.

כהורים יש לנו הרבה משימות, אבל חשוב שלא נשכח פשוט לאהוב וליהנות יחד. זה הבסיס להכל.

כתבה: תמי גור, מכון יסודות.

מעוניינים לשמוע עוד על התהליך?
תרצו להביאו אליכם לישוב?
מוזמנים לפנות למוטי שקד, טל': 052-8880500
מנהל היח׳ למניעת התנהגויות סיכוניות

הורים מקהילת שדי חמד במפגש קהילתי משותף

הורים מקהילת שדי חמד במפגש קהילתי משותף

הורים מקהילת שדי חמד במפגש קהילתי משותף

בתמונות – הורים מקהילת שדי חמד במפגש ראשון של תהליך קהילתי שבין היתר מחפש לתת מענה כולל לילדים, לנוער כקהילה. במפגש הוצגה גם תכנית פעילות קיץ שנבנתה במיוחד בשיתוף פעולה בין הצוות החינוכי ומנהיגות הורים.