פיות הקורונה נלחמות בקורונה 

סיפור קסום לילדיםכתבה: עליזה שוהם, סבתא של אלון ונועם ועוד הרבה נכדים.

פרק א:

כל יום רביעי, מתאספות פיות הקרונה, לחשוב ולהחליט איך אפשר לעזור לילדים, להורים ולסבים ולסבתות, בתקופת הקורונה.

הפיות מאוד עייפות, ממש תשושות, כל לילה הן עפות מילד לילד להביא שקיות של חיבוקים ונשיקות, להיפגש עם סבים וסבתות רחוקים ועוד הרבה דברים נוספים.

"היום", פתחה הפיה המנוקדת את השיחה, "היום אנחנו יוצאות לקרב, להילחם נגד חיידקי הקורונה. כל כך הרבה ילדים נשארים בבית, כל כך הרבה סבים וסבתות נשארים לבד, וכמובן הורים שלא הולכים לעבודה וצריכים לשמור על הילדים. די, מספיק, זה לא פיר, אנחנו יוצאות למלחמה נגד הקורונה".  

"תחלקי לנו רובים, או אולי אקדחים לירות בחיידקים, איך אפשר להלחם בקורונה הזאת, את מדברת שטויות, רק רופאים ואחיות יודעים להלחם בחיידקים, אנחנו לא יודעים".

כל הפיות ישבו ובאמת שלא האמינו איך אפשר להפטר מהחיידקים האלה, שמעו שהחיידקים מאוד מחוכמים, יודעים להתחפש, זאת באמת משימה מאוד לא פשוטה.

"אני מציעה", לחשה הפיה המסולסלת, "בואו ניתן לכל פיה שקית מיוחדת לאסוף את כל החיידקים המעצבנים האלה. הלילה אנחנו נצוד את כל החיידקים ונשמיד אותם. יותר לא יהיה קורונות וסוף סוף הילדים יוכלו לצאת החוצה, לשחק, לטייל. אלון יוכל לחזור לכיתה א' ולחוגי הספורט שמאוד אוהב ונועם לגן שליד הבית. יותר לא נצטרך להרכיב כנפיים לילדים שמתגעגעים כל כך לראות את סבא וסבתא, לא נחלק שקיות של חיבוקים ונשיקות. באמת מספיק ודי".

בלילה, כל פיה הצטיידה בשקית מיוחדת, אטומה והחלה לאסוף קורונות. עד הבוקר, כל חיידקי הקורונה נאספו לשקיות. ובזה הסתיימה לה מגיפת הקורונה בארץ.

"בוקר טוב, אלוני, בוקר טוב גם לנועם, היום אנחנו חוזרים לשגרה, אין יותר קורונות . לא צריך מסיכות, לא כפפות. אפשר לצאת מהבית. אלון היום אתה חוזר לכיתה א' ואחכ לצהרון, ואתה נועם הולך לגן שממול הבית שלנו".

"אמא, נוכל לבקר את סבא וסבתא, ליסוע לקיבוץ, להאכיל את הארנבות בגזר, נוכל לקטוף ירקות מהגינה של סבתא".

"ברור, נוכל לעשות את כל מה שאנחנו רוצים ואוהבים לעשות, אפילו נוכל ליסוע ללונה פארק וללכת  לים".

פיות הקורונה החליטו שהגיע הזמן לשנות את השם שלהן, הן כבר לא פיות הקורונה.

בפרק הבא נדע איך קוראים לפיות מעכשיו.