שכונת ביער

עם הגעת העלייה החמישית לארץ ישראל (המכונה גם "עליית הייקים" משום שכרבע מהעולים הגיעו מגרמניה), נבנו שכונות חדשות עבורם. בשנת 1938 הוקמה בסמוך לשכונת "ארגון פועלי מגדיאל" ובשיתוף פעולה עם התאחדות עולי גרמניה, "שכונת ביער". השם ניתן לה כעדות ל"יער קלבין" שעצי האקליפטוס שלו נכרתו לצורך הקמת שתי השכונות. שרידי היער קיימים גם היום בחלקו הדרומי של המושב.

השכונה תוכננה ל- 32 בתים. בשלב ראשון נבנו 18 בתים בגודל 46 מ"ר, ללא חשמל אבל עם שירותים ומקלחת בתוך הבתים. הבתים הוארו בעששיות נפט שצבעו בפיח את התקרה והקירות, והתושבים בישלו על פתיליה ושמרו מזון במקררי קרח. כל מגרש היה בגודל דונם וחצי, כך שלא ניתנו שטחים לחקלאות, אולם המשפחות יכלו לגדל בחצרות תרנגולות, עיזים ולטפח גינות ירק ועצי פרי. בהמשך נבנו עוד 12 בתים. בנוסף קיבלו המשפחות שטחים נוספים של עד 3 דונם, רובם לא צמודים לחלקות הבתים.

העולים החדשים התקשו בעברית והתבדלו מתושבי השכונה הסמוכה. בין חברי "שכונת ביער" נוצרה חברות אמיצה ויחד המשיכו לשמר את התרבות ה"ייקית" מגרמניה. גם הילדים שנולדו בשכונה דיברו ביניהם גרמנית. מידי שבוע עברה על השביל המרכזי עגלה נושאת ספרים בגרמנית להחלפה. ילדי שתי השכונות למדו ושיחקו יחד ובתוך זמן קצר הפכו לחבורה אחת.

בשנת 1946, יחד עם חגיגות "בר המצווה" לשכונה הראשונה, אוחדו שתי השכונות לישוב אחד שנקרא מושב "גני עם".