ראשון, 06 נובמבר 2016 08:46

תיווך לרגשות / גיתית גזית ומאיה נחום

תיווך לרגשות / גיתית גזית ומאיה נחום תיווך לרגשות / גיתית גזית ומאיה נחום

בחודשיים הראשונים של שנת הלימודים התמקדנו בפעילות עם הילדים בהכרת המסגרת החינוכית, חיזוק הקשר בין הילד למסגרת החינוכית וביסוס תחושת השייכות. בחודשיים הקרובים נמשיך לעסוק בתיווך ונתמקד בפן הרגשי.

"הבסיס לכל התפתחות אנושית הוא הקשר המיידי והעמוק בין התינוק לבין המבוגר המטפל בו... הבסיס כולל מרכיבים רגשיים של אינטראקציה איכותית בין המבוגר לילד. למרכיבים אלה השפעה רבה על תהליך ההתפתחות של הילד, כולל השפעה על התפתחות המוח" (פרופ' קליין 2010).

ליאור עידן (2000 - "שפת הג'ירף – תקשורת מקרבת למניעת אלימות בגיל הרך") כותבת: "רגשות נובעים מצרכים ורצונות. כשצורך או רצון מסופק, האדם מרגיש רגש נעים: שמחה, הנאה, סיפוק, התרוממות רוח וכדומה. ולהיפך – כשצורך או רצון אינם מתמלאים, החוויה הרגשית אינה נעימה, ועשויים לעלות רגשות כמו תסכול, צער, פחד, כעס וכד'"....על מנת ליצור תקשורת מקרבת, חשוב שנטפח את המודעות לרגשות – נדע לזהות אצלנו ואצל אחרים. נלמד לבטא אותם ונתעניין ברגשותיהם של האחרים".

דוגמאות לצרכים: בריאות, אוויר, מים, מזון (צרכי הישרדות); חופש, בחירה, שלום, אמון, שליטה מצב (צרכי ביטחון); השתייכות לחברה, כנות, הסכמה, סבלנות, אמפתיה (צרכים חברתיים); ידע, סיפוק, למידה, עצמאות, יצירתיות, הנאה, צחוק (צרכי מימוש עצמי).

 תיווך לרגשות / גיתית גזית ומאיה נחום דוגמאות לרגשות: שמחה, אושר, הנאה, חיוניות, התלהבות, סיפוק (רגשות המתעוררים כשצורך מתמלא); צער, אכזבה, פגיעות, אדישות, פחד, בושה, אשמה, מבוכה (רגשות המתעוררים כשצורך לא מתמלא).

הרגש הינו חוויה סובייקטיבית ומשמעותית. הרגשות חשובים מאוד בתהליכים של קבלת החלטות, משפיעים בצורה משמעותית על למידה ועל הזיכרון ומספקים לנו את המוטיבציה והאנרגיה כדי להתמודד בחיי היום יום.  מכאן, שישנה חשיבות עליונה ליכולת האישית של הילד להיות מודע לצורך האישי שלו ע"י זיהוי הצרכים והרצונות והבעתם באופן מילולי ובלתי מילולי. השאיפה היא שהילדים ילמדו להשתמש במילים ובתיאורים מדויקים יותר המתארים את תחושותיהם.

כשהילדים מתקשים לבטא עצמם באופן ברור לעתים אנו מבצעים פרשנות מוטעית בנוגע לתחושותיהם. ככל שהילד גדל והיכולת השפתית שלו משתכללת הוא יכול להמליל את תחושותיו ורגשותיו ביתר יעילות. המבוגר מצידו, יכול ביתר קלות לדעת כיצד לפעול עם הילד, התקשורת החברתית משתכללת והם יכולים ליצור קשר משמעותי עם הסובבים.

תהליך זיהוי והכרת הרגשות שלנו ושל אחרים חשוב ביותר להתפתחות האינטליגנציה הרגשית, אינו פשוט ולוקח זמן. הדבר תלוי באישיות הפרט, באפיון הטמפרמנט, בסביבה בה הוא גדל ועוד. מכאן שהמחויבות שלנו לילדים בגיל זה טמונה בסיוע ובתיווך בהמללת הרגשות (לקרוא להם בשמות) ובהסבר שניתן לתחושותיהם. כך המבוגר יכול להתאים את אופן הטיפול בילד לסיפוק צרכיו ובה בעת לאפשר לו את הלמידה.

אין ספק כי דיבור בשפת הרגש יתרום לתחושת ההשתייכות למסגרת ולשכלול התקשורת החברתית והבין-אישית.  

נכתב על ידי: גיתית גזית – מנהלת היחידה לגיל הרך ומאיה נחום – יועצת חינוכית לגיל הרך

דברו איתנו :

התקשר עם המועצה בטלפון שליחת סמס למועצה שליחת וואצפ למועצה שליחת הודעה למועצה  בפייסבוק מסנג׳ר