שני, 30 דצמבר 2013 08:52

יחידת ההוראה במרכזי החינוך לגיל הרך - הקשר של הילד לעצמו / גיתית גזית פריי, מאיה נחום

3588 mb file 43feaהתפיסה החינוכית ייעוצית במרכזי החינוך לגיל הרך מתבססת על הגישה האקולוגית של ברונפנברנר (1979). גישה זו מתמקדת בקשר בין האדם לסביבה וכדי להבין את התפתחותו של הילד יש לזהות ולהבין את יחסי הגומלין בין המערכות העוטפות את הילד קרי, משפחה, מטפלים משמעותיים, קהילה וכדומה.

הנושא השנתי שנלמד בשנה"ל תשע"ד נגזר מגישה זו ועוסק במושג "קשר".

בחודשיים הראשונים של שנת הלימודים מרכזי החינוך התמקדו בקשר של הילד למסגרת החינוכית. תחושת הביטחון והשייכות נבנתה בהדרגה ככל שהילדים התרגלו לאפיונים הפיזיים (משחקים, הרגלים, לול/מזרון ועוד) ולמרחב האנושי (הצוות החינוכי – טיפולי, הילדים וההורים) במסגרת.

בחודשים נובמבר ודצמבר נשים דגש על הקשר של הילד לעצמו. בשלב זה של ההתפתחות, הקשר של הילד לעצמו בא לידי ביטוי בעיקר בדרך של זיהוי יכולות מוטוריות – תחושתיות והמללת (מתן מילים ומשמעות) התחושות, הרצונות והרגשות. במרכזי החינוך ישימו דגש על החיבור של הילד לגופו, דרך הגברת מודעות הגוף ותנועתיות הגוף וכן על הבעת צרכים, רצונות ורגשות באופן מילולי ובלתי מילולי.

תחום סנסו – מוטורי

3590 mb file 1ecfbגוף האדם נועד לתנועה. התנועה היא רצף של שינויים בתנוחת הגו. תנועות השרירים הרחבות הרצוניות של האדם עוזרות לשנות את תנוחת גופו בהתאם לצרכיו ולמצבים השונים בהם הוא נמצא. תנועות אלה מאפשרות ביצוע פעולות כמו זחילה, ישיבה, הליכה, ריצה וטיפוס. ההתנסות התנועתית של אדם כרוכה בהתמודדות מתמדת נגד כוח הכבידה. תקינות מערכות שיווי המשקל, התחושה העמוקה, המגע ועוד הינם הבסיס להתפתחות תקינה של התנועה (מתוך: על ילדים חושים ותנועה).

מרגע לידתו של התינוק אנו שמים דגש על יכולותיו המוטוריות והתחושתיות שמספקות לו נקודות מבט שונות על הסביבה ובאמצעותן הוא קולט גירויים ומעבד אותם ובמקביל, משתכללים מנגנוני התפיסה ותהליכי החשיבה. מגוון הפעילויות שניתן לילד יאפשרו לו להתחיל לארגן את תנועותיו: הן יהפכו לתנועות מכוונות, נשלטות ומדויקות יותר, לתנועות עדינות ומבודדות המפעילות את השרירים והמפרקים הקטנים (אחיזת צבע באגרוף לעומת אחיזה בשתי אצבעות); לתנועות סימטריות (מחיאת כפיים בשתי ידיים) לתנועות א-סימטריות (יד אחת אוחזת במוט והיד השנייה משחילה חרוזים גדולים); לתנועות מכוונות ונשלטות בעלות מטרה (הנחת קובייה אחת על השנייה) ועוד .

3591 mb file addfaפעילויות הגן משלבות מידי יום את תנועות הגוף ודורשות מהילדים תיאום בין איברי הגוף בכדי להגיע לדיוק מוטורי בביצוע מטלות (בניית מגדל גבוה ויציב, הדבקת מדבקות, אחיזת צבע באופן מותאם גיל, טיפוס על סולם וכדומה), שמירה על שיווי משקל, ויסות עוצמות הגוף ועוד. הארגון הגופני מערב יכולות חשיבה וריכוז ועל כן לעתים אנו מבחינים בילדים שלאחר פעילות מוטורית מכוונת הם עייפים, פיזית ומנטאלית, וזקוקים למנוחה.

חשיפה של הילדים לפעילויות המתמקדות במוטוריקה גסה תורמת להעלאת הביטחון העצמי, לתחושת המסוגלות ולעצמאות. בגן שמים דגש על מעבר דרך מכשולים שונים (זחילה בתוך מנהרה,

טיפוס על מגלשה וירידה דרך מדרגות), פעילויות המצריכות ארגון תנועה (משחק בכדור) והתנסויות המשלבות שמירה על שיווי משקל (כמו עמידה על בסיס ברוחב משתנה) .

מומלץ ללכת עם הילדים לגני שעשועים כיוון שמגוון המתקנים מאפשר התנסויות שונות שאינן מתאפשרות בגן- סחרחרה לשיווי משקל, גבהים שונים של סולמות לטיפוס ומגלשות, נדנדות, מדרגות וכדומה. ובימי גשם לג'ימבורי ...

תחום שפתי

3891 mb file fc800בתקופת ההסתגלות שמענו את הבכי של התינוקות אשר העיד על תהליך הפרידה מההורים וקידם את תהליך בניית האמון בצוות החינוכי. הבכי הוא תגובה רגשית כלל אנושית המשותפת לילדים ולמבוגרים ומשמשת ככלי תקשורת עיקרי של תינוקות ופעוטות. לרוב הבכי מכיל מידע ספציפי

אודות צרכיו או רגשותיו של התינוק, ועל המטפל להבחין בין סוגי הבכי ולהגיב בהתאם לכך. התינוק מצדו לומד שיש לו השפעה על הסביבה ושהוא יכול לגרום לתגובות תקשורתיות עם הדמויות שמסביבו.

היכולת לתקשר משמעה - הן מסוגלות והן רצון להחליף רעיונות ותחושות עם אחרים. בעזרת סימנים כמו קולות (בכי, מלמול, צרחות), הבעות חברתיות (קשר-עין, חיוך, עוויות), ג'סטות ותנועות גוף (הנעת אברי הגוף בהתרגשות או במתח), הילד יכול להפנות את תשומת לב המבוגר לדברים שמעניינים אותו וכך נוצרות הרבה יותר הזדמנויות לתשומת לב משותפת של שני הצדדים.

ילדים מגיל שנה לערך מתחילים להביע עצמם בדרכים שונות ולשכלל את יכולת הביטוי השפתי בהדרגה ככל שהם גדלים. החשיבה משתכללת עם התפתחות השפה ויכולת ההבנה. בתחילה ישתמש הילד במילים הקרובות אליו (אבא, אמא, לישון), ישתמש בפעלים בצורת ציווי (לך, שב) ובמילים המפעילות את הסביבה (תן, קח). מגיל שנה וחצי ואלך יתחיל לדבר בחצאי מילים, בפקודות, יביע מחאה (לא, די) ויתחיל לחבר 2 מילים ברצף (שם עצם + פעלים).

רוב הפעוטות לומדים את המילים דרך הקשבה לדיבורם של המבוגרים סביבם. בד"כ הפעוט מפתח לו חוש למבנים שנשמעים נכונים לאוזניו, בהתאם למשפחתו, סביבתו ותרבותו. בנוסף למילים הוא קולט נימת קול, דקויות של רגשות (כמו כעס, אהדה, הומור, אי אמון ועוד). הוא ילמד לחקות גינוני דיבור שונים והעמדות פנים (הם כל כך טובים בחיקוי עד שלעתים אנו נבוכים כי הם מראים לנו כיצד אנו מדברים / נראים).

3892 mb file 53c3bככל שאוצר המילים יתרחב, כך הפעוט יצליח להביע ולארגן רעיונות ומחשבות. הוא יחל לשאול שאלות ולבחון את הדברים דרך הבעה מילולית, ולא רק דרך התנסות חושית. ולכן, המבוגרים שמהווים דוגמא לחיקוי בסביבתם של הפעוטות, צריכים להיות מודעים לשפה שהם (המבוגרים) משתמשים ובמקביל, לתת לילדים להביע צרכים ורצונות בדרכים שונות (על פי דרכו האישית של הילד) ללא תיקון ועצירת שטף ההבעה. אופן התגובה יכולה להיות חזרה על הדברים בצורה הנכונה לדוגמא: הילד - "מים רוצה" הורה – "אתה רוצה לשתות מים?".

התחום הרגשי

הרגש הינו חוויה סובייקטיבית ומשמעותית. הרגשות חשובים מאוד בתהליכים של קבלת החלטות, משפיעים בצורה משמעותית על למידה ועל הזיכרון ומספקים לנו את המוטיבציה והאנרגיה כדי להתמודד בחיי היום יום. מכאן, שישנה חשיבות עליונה ליכולת האישית של הילד להיות מודע לצורך האישי שלו ע"י זיהוי הצרכים והרצונות והבעתם באופן מילולי ובלתי מילולי.

כשהילדים מתקשים לבטא עצמם באופן ברור לעתים אנו מבצעים פרשנות מוטעית בנוגע לתחושותיהם. ככל שהילד גדל והיכולת השפתית שלו משתכללת הוא יכול להמליל את תחושותיו ורגשותיו ביתר יעילות. המבוגר מצידו, יכול ביתר קלות לדעת כיצד לפעול עם הילד, התקשורת החברתית משתכללת והם יכולים ליצור קשר משמעותי עם הסובבים.

תהליך זיהוי והכרת הרגשות שלנו ושל אחרים חשוב ביותר להתפתחות האינטליגנציה הרגשית, אינו פשוט ולוקח זמן. הדבר תלוי באישיות הפרט, באפיון הטמפרמנט, בסביבה בה הוא גדל ועוד. מכאן שהמחויבות שלנו לילדים בגיל זה טמונה בסיוע ובתיווך בהמללת הרגשות (לקרוא להם בשמות) ובהסבר שניתן לתחושותיהם. כך המבוגר יכול להתאים את אופן הטיפול בילד לסיפוק צרכיו ובה בעת לאפשר לו את הלמידה.

אין ספק כי דיבור בשפת הרגש יתרום לתחושת ההשתייכות למסגרת ולשכלול התקשורת החברתית והבין-אישית.

המבוגרים שמהווים דוגמא לחיקוי בסביבתם של התינוקות, צריכים להיות מודעים לשפה שהם משתמשים, לתת לילדים להביע צרכים ורצונות בדרכים שונות, להכיר את האיתותים והשדרים שהם מעבירים בשפת הגוף ולתת להם מענה מותאם לכל הבעה.

גיתית גזית פריי – מנהלת היחידה לגיל הרך ומפקחת חינוכית

מאיה נחום – יועצת חינוכית

כל הזכויות של מסמך זה שמורות ליחידה לגיל הרך, האגף לשירותים חברתיים, מ.א. דרום השרון.
אין להפיץ ו/או לעשות שימוש בחלק כלשהו מן המסמך לשימוש שאינו לשימוש פנימי.
קריית המועצה האזורית דרום השרון ת.ד 500 נווה ירק 49945, 03-9000667, gitit@dsharon.org.il

  

דברו איתנו :

התקשר עם המועצה בטלפון שליחת סמס למועצה שליחת וואצפ למועצה שליחת הודעה למועצה  בפייסבוק מסנג׳ר