יישובים במ.א.דרום השרון

מפת מ.א.דרום השרוןבשנים האחרונות גדלה אוכלוסיית המועצה מ-14,100- תושבים בשנת 1995 (נתונים פיסיים של הרשויות המקומיות, 31.12.1995, למ"ס, פירסום מס' 1046) לכ- 28.5 אלף תושבים (לפי מרשם האוכלוסין משרד הפנים - מרץ 2013).
במועצה 31 ישובים מצור נתן בצפון ועד מגשימים בדרום, מהם 20 מושבים וכפרים, 7 קיבוצים, 3 יישובים קהילתיים ומרכז חינוכי אוניברסיטאי בית ברל.

  • מושבים וכפרים:
    אלישמע, גבעת חן, גן חיים, גני עם, גת רימון, חגור, ירחיב, ירקונה, כפר מלל, כפר מעש, כפר סירקין מגשימים. נוה ימין, נוה ירק, עדנים, צופית, צור נתן, שדה ורבורג , שדי חמד, כפר רמות השבים
  • קיבוצים:
    אייל, גבעת השלושה, חורשים, נחשונים, ניר אליהו, עינת, רמת הכובש
  • יישובים קהילתיים:
    מתן, נירית, צור יצחק.
  • מרכז חינוכי אוניברסיטאי בית ברל

קיבוץ אייל

קיבוץ אייל

מיקום: כ-5 ק"מ צפונית מזרחית לכפר סבא בצדו המזרחי של כביש קלקיליה-טול כרם

בין קיבוץ אייל לכוכב יאיר-צור יצחק מצוי הגן הלאומי אייל.

ראשיתו של קבוץ אייל, בקבוצת צעירים שהתחנכו בקיבוצים גינוסר, גבת, נען ואחרים בימי מלחמת העולם השנייה. הצעירים, בני נוער שהגיעו מאירופה בשנות מלחמת העולם השנייה. מרביתם - מבולגריה.

לאחר תקופת שרות בפלמ"ח התארגנו כגרעין התיישבותי המתעתד להקים קיבוץ, ובחרו לעצמם את השם "אייל", שמשמעו עוז, כוח, אומץ.

 

להמשך

מושב אלישמע

מושב אלישמע

מושב אלישמע הוא מושב עובדים בשרון הדרומי הינו חלק מהמועצה האזורית דרום השרון, ממוקם בקרבת הוד השרון וכפר סבא.

מושב אלישמע מיישם הלכה למעשה חיים קהילתיים משותפים, חילוניים ודתיים. המושב הוקם בשנת 1951 ומונה כיום כ 1,200 נפש ב 290 בתי אב. במקום פועלת מערכת חוגים המשרתת את ילדי המושב וילדי הסביבה.

תשומת לב מיוחדת ניתנת לקבוצת הגיל השלישי, מייסדי המושב אשר זוכים להערכה רבה על פועלם בהקמת הישוב.

באלישמע נופים ירוקים, שקט, שלווה ופרטיות מחד וקרבה למרכזים עירוניים וצמתים בינעירוניים ראשיים מאידך.

להמשך

קיבוץ גבעת השלושה

קיבוץ גבעת השלושה

קיבוץ גבעת השלושה, המשתייך לתנועת התק"מ, ממוקם כ-4 קילומטר מזרחית לפתח תקווה, ליד מקורות נחל הירקון.

הקיבוץ נקרא על שם שלושה מפועלי פתח תקווה - מנחם גרויליך, שמואל שטרייפלר ואייזיק מרינג - אשר הואשמו במהלך מלחמת העולם הראשונה בריגול, נשלחו על ידי השלטון העות'מאני לכלא דמשק, עונו ומתו שם בשנת 1917. אנדרטה לזכרם נמצאת בקיבוץ עינת.

להמשך

מושב גבעת ח"ן

מושב גבעת ח"ן

מושב גבעת ח"ן הוקם בשנת 1933 במסגרת מה שנודע כ"התיישבות האלף". המושב הוקם ע"י 41 משפחות שעלו מפולין, רוסיה, ליטה וגרמניה אשר ביקשו להקים ישוב חקלאי בארץ ישראל. מושב גבעת ח"ן נקרא על שמו של חיים נחמן ביאליק(ח"ן = חיים נחמן).

מושב גבעת ח"ן שייך למועצה אזורית דרום השרון. בשנותיו הראשונות של המושב, התבססה כלכלתו  על גידולי ירקות ומשק חי של פרות ותרנגולות. מאוחר יותר, בשנות החמישים, החלו הרפתות להעלם מנוף המושב ובמקומן התפתח ענף הפרדסנות.

כיום, למרות שחלק מחברי המושב כבר אינם עוסקים בחקלאות, עדיין נשמר צביונו החקלאי ומגדלים בו ירקות ופירות ע"י מגדלים שהתמקצעו בגידולים המועברים לכל חלקי הארץ ולמדינות רבות בעולם.

בנוסף עוסקים בני המושב בתחומים נוספים הן כשכירים והן כעצמאים, נותני שירותים ובעלי עסקים מקומיים.

אתר המושב: http://www.givat-chen.co.il/

להמשך

מושב גני עם

מושב גני עם

מקור השם גני עם סמלי. המושב הוקם בשנת 1932 במסגרת "התיישבות האלף": תוכנית לעבות 11 מושבות קיימות בחגורה נוספת של 1,000 משפחות פועלים סביבן, על מנת להגן עליהן. התוכנית לא צלחה, ועקב בעיות מימון התיישבו רק 430 משפחות. גני עם משתייך לאיחוד החקלאי. המושב נוסד למעשה על ידי פועלים חקלאיים ממגדיאל הסמוכה, שהתארגנו והקימו מושב, שנקרא בתחילה 'ארגון מגדיאל' ורק מאוחר יותר הוסב שמו ל"גני עם". באוקטובר 1932 עלו  3 המשפחות הראשונות והתיישבו במקום. בראשית 1933 נוספו עוד 30 משפחות.

בתחילה קיבלה כל משפחה 6 דונם. כל אחד בחר מה לגדל, השיווק היה משותף. המשכורת היתה 35 גרוש ליום ביציקת בלוקים, 30 גרוש לעבודה בפרדס. בית המגורים הכיל שני חדרים, מטבח קטן ומרפסת פתוחה. סך הכל - 42 מטר מרובע. השירותים היו בחצר. ב-1938 הוקמה שכונה חדשה, שכונת היער - שכונה משוכללת עם שירותים בבית. ותושביה רובם עולים מגרמניה. אילו היו עולים מנומסים שהתקשו בלימוד השפה העברית. מאוחר יותר נבנו במושב בנייני הציבור: בית העם, הצרכנייה וגן הילדים.

מאורעות 1936-1939 לא פסחו על גני עם, הכל התגייסו להגנה. ערביי ישראל ירו עד שהוחלט לחסל את מקורות הירי. על כמה דברים הקפידו חברי המושב: לא להיכנס לחובות, לקיים חברה שהדגש בה חיי הפרט ולשמור על חוקי המדינה.

כיום משתרע המושב על פני שטח של כ-350 דונם ומספר תושביו כ-220 נפש. ענפי משק עיקריים: מטע, פרחים, הדרים וכוורות.

להמשך

מושב גת רימון

מושב גת רימון

גַּת רִימּוֹן הוא מושב בבקעת אונו, ששייך למועצה אזורית דרום השרון וממוקם בין שטח המועצה המקומית גני תקווה והעיר פתח תקווה

מקור השם "גת רימון" הנו במטעי הרימונים והגת שבה דרכו את הגרגרים והכינו מהם עסיס רימונים. גת רימון היתה בין הערים בנחלתו של שבט דן שנמסרו למשפחת הלוים, שלא קיבלו נחלה מיוחדת להתיישבות. המושב הוקם בשנת 1926 על ידי פועלים בני המעמד הבינוני בתקופת העלייה הרביעית. המושב משתרע על פני שטח של כ-445 דונם ומתגוררים בו כ-210 נפש. ענפי משק עיקריים: פרדס ומקצועות חופשיים.

להמשך

מושב חגור

מושב חגור

מקור השם חגור הנו מהפסוק התנכ"י מתהילים: "מחגור חרבך על ירך גיבור הודך והדרך". היישוב נוסד בשנת 1949 בידי קבוצה מוותיקי גדוד 9 של הפלמ"ח נקרא בתחילה "גדוד 9 וצפון ראש העין". המושב משתרע על שפני שטח של כ-3,000 דונם; כ-460 נפש. ענפי משק עיקריים: מטעים, לולים ואווזים.

חגור משתייך לתנועת המושבים. בעבר היה מושב שיתופי וכיום הוא מושב עובדים. בעבר תחום העיסוק המרכזי במושב היה חקלאות, אך כיום רוב חברי המושב מוצאים את פרנסתם ממחסנים שהם משכירים על השטחים שהיו חקלאיים במקור ומדירות שהם משכירים בקרבת ביתם.

תנועת הנוער במושב היא תנועת "בני המושבים", שהיא תנועת בת של "הנוער העובד והלומד", ופעילים בה כל ילדי המושב. במושב ישנו מועדון נוער, מועדון חוגים, בית עם, בית כנסת, צרכניה, גן ילדים, קופת חולים וספריה. כן יש במושב מחלבה שאינה פעילה.

להמשך

קיבוץ חורשים

קיבוץ חורשים

חורשים הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, אשר שייך למועצה אזורית דרום השרון. הקיבוץ שוכן במרכז השרון כ-5 ק"מ צפונית ליישוב ראש העין ודרומית מזרחית לכפר סבא. מקור השם בכפר בשם "חירבת חריש". הקיבוץ עלה על הקרקע בשנת1955, ובשנת 1957 נכנסו שש המשפחות הראשונות לבתי הקבע הראשונים. למרות קרבתו לקו הירוק (גבול עם ירדן) כמעט ולא נרשמו בו אירועים ביטחוניים בשנותיו הראשונות

לאתר הקיבוץ: http://horshim.co.il/

להמשך

מושב ירחיב

מושב ירחיב

מקור השם ירחיב הנו מתוך הפסוק התנ"כי "כי ירחיב ה' אלוקיך את גבוליך". המושב נוסד בשנת 1949 בידי משוחררים מצה"ל, חברי ארגון "שמחה". ירחיב משתרע על פני שטח של כ-3,000 דונם ומספר תושביו כ-700 נפש. ענפי משק עיקריים: ירקות, פרדס, רפת, דיר ולול.

ירחיב משתייך לתנועת המושבים. הוא הוקם על ידי 18 עולי תימן מבית הספר החקלאי "שפיה" ליד חדרה שחונכו בעיקר לעבודת אדמה. הם הגיעו למקום במטרה להקים מושב שיתופי. האזור היה חורבה שוממה ותחילה חשבו לקרוא למקום גילגל, בגלל גילגל המקראית שבאזור - אך לבסוף הוחלט על ירחיב.

להמשך

מושב ירקונה

מושב ירקונה

יַרקוֹנָה הוא מושב באזור השרון ליד הוד השרון השייך למועצה אזורית דרום השרון.

היישוב הוקם בשנת 1932. ענפי חקלאות: פרדס, אפרסמון, אבוקדו, דיר, משתלה ודבורים.

שמו של היישוב הוא כשם נחל הירקון, הזורם כ-3 ק"מ מדרום ליישוב.

להמשך

כפר מל"ל

כפר מל"ל

כפר מל"ל הוא מושב בין כפר סבא להוד השרון השייך למועצה אזורית דרום השרון.

היישוב נקרא על שמו של משה לייב לילינבלום שהיה פעיל ציוני והיה אחד מאנשי "חיבת ציון".

כפר מל"ל הוא מושב המשתייך לתנועת המושבים. הוא נוסד על ידי קבוצת פועלים מאנשי העלייה השנייה. בתחילה היה מחנה עבודה שנקרא "עין חי". לאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרפה אליו קבוצה מראשי הגדודים העבריים ומאנשי העלייה השלישית ושמו הוסב לכפ"ר מל"ל. במאורעות 1921 הוא ננטש ובשנת 1922 הוקם מחדש.

במושב פעל בית הספר היסודי ע"ש אהרונוביץ' (למד בו אריאל שרון) עד שנת 2010, אז הועבר לקרית החינוך של המועצה האזורית דרום השרון סמוך לנווה ירק.

להמשך

כפר מע"ש

כפר מע"ש

הכפר השיתופי מעש, הוקם בשנת 1949 (מאיחוד של שני מושבים: "בהדרגה" ו"היובל"), וכיום מתגוררים בו כ-780 תושבים. במקור, התגוררו במושב חקלאים, אך כיום מתגוררת בו אוכלוסייה מעורבת של חקלאים לצד תושבים שאינם עוסקים בחקלאות.

כפר מעש שייך למועצה האזורית דרום השרון, האחראית עליו בתחום המוניציפלי, חיי היומיום מנוהלים בו ע"י ועד מקומי והאגודה החקלאית.

ילדי כפר מעש נהנים מחינוך מצוין- החל מגן הילדים במושב, המשך בבית הספר היסודי "סביון גני יהודה" והלאה לתיכון המקיף "יהוד". הילדים פעילים בסניף תנועת הנוער במושב, ומעורבים מאוד במרקם החברתי התוסס של המקום.

מתחם ספורט ובילוי כפר מעש נותן שירות לתושבי המושב והאזור, מועדון הוותיקים "דורות" שלנו פעיל מאוד, ותושבי כפר מעש נהנים מאיכות חיים של כפר, במרחק של שתי דקות נסיעה מהעיר.

להמשך

כפר סירקין

כפר סירקין

כפר סירקין הוא מושב באזור השרון ממוקם מזרחית פתח תקווה, ונמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית דרום השרון.  מתגוררות בו כיום כ- 250 משפחות. והוא עומד בפני הרחבה שתכפיל את מספר המשפחות בכפר.

המושב גובל בשכונות עמישב ושיכון בילינסון ממערב. מצפון נמצא מחנה צבאי גדול. בתוך השטחים החקלאים המזרחיים של הכפר עוברים כביש חוצה ישראל (מס' 6) ומסילת ברזל. השטחים הדרומיים של הכפר תחומים על ידי כביש מכבית (מס' 471).

לאתר היישוב: http://www.kfarsirkin.org.il/

להמשך

מושב מגשימים

מושב מגשימים

מגשימים הוא מושב בדרום השרון, ליד העיר יהוד השייך למועצה אזורית דרום השרון.

מקור השם מגשימים הנו סמלי. שנת הקמה של הכפר - 1949. הכפר משתרע על פני שטח של כ-2,700 דונם ומספר תושבים בו 535 נפש. ענפי המשק העיקריים הם אבוקדו, אפרסק, שסק, פרדס, אפרסמון ולול. זהו כפר שיתופי המשתייך לאיחוד החקלאי ונוסד על ידי 58 חיילים משוחררים. במשך הזמן הצטרפו אליו חברים ילדי הארץ מפולין, עיראק, גרמניה ומכל תפוצות העולם.

מדי שנה בטקס הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה, נוהגים להזכיר 3 מבני המושב שנפלו במלחמות ישראל: יהושע לוי, עמרי עצמון ודני קליין. כן מזכירים את סוכן "המוסד" אלי כהן, שמשפחתו מתגוררת במושב.

במושב פועלת תנועת הנוער של האיחוד החקלאי שעורכת מדי שבוע פעילויות לילדי המושב וכן עוזרת בטקסי המושב ואירועים שונים במושב.

להמשך

יישוב קהילתי מתן

יישוב קהילתי מתן

מתן הינו יישוב קהילתי המשתרע על פני כ- 570 דונם וממוקם צפונית לקיבוץ חורשים, הישוב הקהילתי נירית ומושב ירחיב, בגבול השרון המזרחי והשומרון. סמוכים לו היישובים הערבים - ישראלים כפר- ברא וג'לג'וליה, ובקצה היישוב עוברת חומת בטון גבוהה המפרידה בינו לבין הכפר הפלסטיני חָבְלֶה. הערים הגדולות הסמוכות למתן הן: כפר סבא, הוד השרון וראש העין. בסמוך ליישוב עובר נחל קנה שהינו נחל אכזב, ונראה שוקק רק בשנים של שיטפונות וגשמים מרובים. מתן  הינו יישוב של בתים צמודי קרקע  על אדמות מנהל. היישוב שייך למועצה האזורית דרום השרון ומנוהל על-ידי ועד מתנדב נבחר.

להמשך

מושב נווה ירק

מושב נווה ירק

מקור השם הנו סמלי ונקרא בתחילה כפר ירקונים. נוסד בידי עולים מרומניה בשנת 1951. המושב משתייך לתנועת המושבים. שטח המושב משתרע על פני כ-2,800 דונם, מספר התושבים - כ-1,000 נפש. ענפי משק עיקריים: בריכת שחייה, גידולי שדה, מטעים נשירים, ארטישוק וכרם.

המושב נוסד לאחר העלייה הגדולה מארצות אירופה על ידי עולי רומניה, שהגיעו לארץ בגיל העמידה והופנו תחילה לבתי עולים ומעברות בפרדס חנה ועין שמר. לאחר פניות למוסדות ההתיישבות בבקשה לעלות על קרקע ולעבדה, הופנו העולים לנווה ירק. היה זה הניסיון הראשון להקים יישוב של עולים בגיל העמידה עם ילדים.

להמשך

נווה ימין

נווה ימין

נווה ימין הוא מושב במחוז המרכז, בנפת פתח תקווה, אזור דרום השרון, ממזרח לכפר סבא. מקור השם הנו באתר נבי ימין המצוי בשולי המושב בסמוך לאזור התעשייה המזרחי של העיר כפר סבא, ויש הרואים בו את מקום קבורותו של בנימין, צעיר בניו של יעקב. נווה ימין הוקם באוגוסט 1949 ומשתייך לתנועת המושבים. המושב נוסד על ידי עולים מיוון לוב, עיראק, פרס וצפון אפריקה.

המושב משתרע על פני כ-3,300 דונם. ענפי המשק העיקריים במושב הם גידולי שדה, פרדס, אבוקדו, ירקות, לול, אווזים ודיר. בשל המשבר בחקלאות, התפתחו ביישוב עיסוקים נוספים. בעת הקמתו השתייך מושב נווה ימין למועצה האזוריתהשרון התיכון שהוקמה גם היא בשנת 1950. בשנותיו הראשונות, סבל המושב מקשיים רבים מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית.

במושב נווה ימין פועלת מועדונית של המועצה האזורית דרום השרון.

להמשך

קיבוץ נחשונים

קיבוץ נחשונים

נַחְשׁוֹנִים הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי באזור השרון, דרומית לראש העין, השייך למועצה אזורית דרום השרון. שטח הקיבוץ משתרע על פני כ-3,000 דונם, דרומית ובסמוך לו שוכן יער נחשונים ודרכו זורם נחל מזור.

הקיבוץ עוסק בחקלאות בתחומים גידולי שדה, מטעים ורפת. ענפי עיסוק נוספים של הקיבוץ מעבר לחקלאות הם מפעל לייצור רדיאטורים לרכב (בש"ן), אירוח כפרי, מרכז כנסים ופארק השעשועים "נחשונית" הכולל הרפתקאות, בריכות ופארק מוטורי. כמו כן פועלת בקיבוץ משנת 1994 חוות סוסים לילדים ולמבוגרים המציעה גם רכיבה טיפולית  פארק שעשועים "נחשונית (1992) בע"מ" ומועדון כנסים.

להמשך

קיבוץ ניר אליהו

{image}

ברוכים הבאים לאתר הבית של קיבוץ ניר אליהו

393_mb_file_59116.jpg

392_mb_file_0156b.jpg

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

   קיבוץ ניר-אליהו הוקם בשנת 1950 על ידי גרעין יוצאי תורכיה וחניכי עליית הנוער מרומניה ופולין.

   הקיבוץ משתייך לתנועה הקיבוצית ושוכן צפונית-מזרחית לכפר-סבא,

   על גבעות החמרה של השרון וצופה על המורדות המערביים של השומרון.

 

 

להמשך

ההיסטוריה של קיבוץ ניר אליהו

{image}

386_mb_file_8c6b8.jpg

צפונית-מזרחית לכפר-סבא, על גבעות החמרה של השרון, צופה על המורדות המערביים של השומרון ובגובה 80 מ' מעל פני הים, שוכן קיבוץ ניר-אליהו.

ב-27 ליולי 1950, י"ג באב תש"י, עלו על הקרקע ראשוני המתיישבים. גרעין יוצאי תורכיה וחניכי עליית הנוער מרומניה ופולין, שאת הכשרתם קיבלו בקיבוצים כפר-גלעדי, עין-חרוד, גל-עד ואשדות-יעקב, התאחדו לקראת העלייה על הקרקע.

המניע להתיישבות באזור זה היה בעיקר בטחוני ונבע מן הצורך לתגבר את ישובי האזור ולחסום את הגבול למול העיירה קלקיליה.

קיבוץ ניר-אליהו משתייך לתנועה הקיבוצית ונקרא על שמו של אליהו גולומב, מבכירי המפקדים בארגון "ההגנה" במאבק הישוב כנגד השלטון הבריטי לפני הקמת המדינה.

במרוצת שנות קיומו הצטרפו לקיבוץ בעיקר גרעינים מ"התנועה המאוחדת", "הנוער העובד והלומד" ומתנועת "הבונים" בדרום-אפריקה ובמקסיקו. היום מונה הקיבוץ כ-400 נפש בהם חברים, ילדים, הורים ותושבים.

 

חינוך:

מערכת החינוך מחולקת לשלש:

הגיל הרך (0 - 6) רכזת רוזנבלום מרסי (050-5756367).

כיתות יסוד א' - ו' רכזת לוינסון ליאת (050-7637728).

גיל הנעורים ז' - י"ב רכז רוזנבלום איז'ו (050-2100353).


בתי הספר: הלימודים מתקיימים בבתי הספר האזוריים.
כיתות א' - ו'  בביה"ס "יחדיו" בקיבוץ רמת-הכובש.

כתה ז' החל משנת הלימודים תשס"ו והילך,בביה"ס "עמי אסף" בבית ברל.
כיתות ח' - י"ב בביה"ס האזורי המקיף "חוף השרון", בקיבוץ שפיים.


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להמשך

קיבוץ ניר אליהו

קיבוץ ניר אליהו

ניר אליהו הוא קיבוץ הממוקם צפונית-מזרחית לכפר סבא, על גבעות החמרה שלהשרון. לקיבוץ כניסה ראשית הנמצאת בהמשך לציר הגישה למכללת בית ברלוכניסה נוספת על ציר 5504, דרומית מערבית למחלף אייל (כביש 6).

הקיבוץ, שניבנה על חורבות מוצב של הצבא העיראקי, מתקופת מלחמת העצמאות, נמצא בגובה של כ-80 מ' מעל פני הים וצופה על המורדות המערביים של השומרון. הוא משתייך למועצה האזורית דרום השרון. זהו הקיבוץ הראשון של בוגרי הנח"ל.

הקיבוץ נקרא על שם אליהו גולומב, מראש "ההגנה". הקיבוץ הוקם בשנת 1950 על ידי חברי עליית הנוער מרומניה, מטורקיה ומפולין. הוא משתרע על פני שטח של כ-3,600 דונם ומניין תושביו כ-470 נפש. ענפי משק עיקריים: פרדס, רפת, מטעים סובטרופיים, גידולי שדה, "פלסטניר" - מפעל לאריזות פלסטיות ו"עדן על המים" - גן אירועים.

להמשך

יישוב קהילתי נירית

יישוב קהילתי נירית

נירית הוא יישוב קהילתי באזור השרון, ליד היישוב מתן ויער חורשים. נקרא על שם הצמח נירית הקמה הגדל בסביבה‏[1].

היישוב, השייך למועצה אזורית דרום השרון, נוסד בשנת 1981, והתרחב פעמיים - ב-1986 וב-2000. עד לשנת 1986 הייתה נירית מאוכלסת ב-15 משפחות שהתגוררו במבנים זמניים. היום היישוב מונה כ- 240 משפחות.

היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי נבחר וועדות נוספות, שחבריהן פועלים בהתנדבות.

בצמוד לנירית נמצא יער חורשים.

להמשך

קיבוץ עינת

קיבוץ עינת

עינת הוא קיבוץ השוכן באזור השרון, בסמוך לראש העין ומספר קמ' מזרחית לפתח תקוה. הקיבוץ נמצא בסמוך למבצר אפק (אנטיפטרוס), מעיינות הירקון ומגדל צדק. הגישה לקיבוץ היא דרך כביש 444 ובסמיכות לכביש 6. הקיבוץ שייך למועצה האזורית דרום השרון.
עינת הינו קיבוץ "מתחדש" שעבר תהליך שינוי ארוך ומהותי.

לאחר שנים ארוכות שבהם לא התקיימה קליטה, החליט הקיבוץ על מהלך של קליטה והתחדשות שבו פתח מחדש את שעריו לבניו ובנותיו וכן לכמה עשרות משפחות חיצוניות. ב-2005 הוחל תהליך השינוי והחל מ-2007 החלה הקליטה במהלכה הכפיל הקיבוץ ואף יותר את מספר חבריו. הקיבוץ עבר התחדשות ובניה מסיבית הכוללת בניית שכונה חדשה לאכלוס הנקלטים. כיום מתגוררים בעינת כ-350 חברים וכ- 250 ילדים ונערים

להמשך

מושב צופית

{image}

210_mb_file_a01cc.jpgמיקום: צפונית לכפר סבא

טלפון: 09-7411202

פקס: 09-7480085

מיקוד: 44925

דוא"ל:








מקור השם הנו סמלי ופירושו גבעה המתנשאת ליותר מ-80 מטר מעל פני האדמה וצופה על סביבותיה. המושב הוקם בשנת 1933 ומשתייך לתנועת המושבים. שטח המושב הורחב לאחר מלחמת העצמאות. כיום שטחו הינו 3,010 דונם, מספר תושבים הוא 980 נפש. ענפי משק העיקריים הם פרדס, לול, פרחים, ירקות וגידול דבורים.

סיפור ראשיתו של המושב מתחבר לקבוצה של 33 חברים מפתח תקווה שרצו להתיישב על אדמת צופית וביחד נאבקו לגייס כספים עבור בנייה, נטיעת פרדסים ומערכות מים. הכל נראה מבטיח אלא שחברת "תוכנית האלף" להתיישבות לא אישרה לכולם הלוואה ו-17 חברים מצאו עצמם כמעט מנושלים מחלקה במושב העתידי. חבריהם ויתרו על גודל חלקתם שלהם והקטינו אותה כדי שחבריהם המנושלים יזכו יחד איתם לקטוף את פירות ההגשמה.

אחרי תקופת הכרזת המדינה צופית היתה בין הראשונות לקלוט עולים מהמחנות ומקפריסין, למרות המחסור בקרקע והקרבה אל הגבול. בואם של העולים הביא להרחבתו של המושב וקבלתם התקבלה פה אחד. כך הפכה צופית למעין קיבוץ גלויות. 

במשך 30 שנות קיומה הראשונות של צופית דאגו מתיישביה לטיפוח גינות פרחים, הקמת בית עם, סלילת דרכים וכבישים, הרחבת בתיהם, בניית בית כנסת ומרפאה. לכל משפחה היו לול ורפת. תוך מלחמת קיום קשה ותוך חיפוש אחר יום עבודה נטלו על עצמם המתיישבים החדשים להקים

משק ציבורי אשר יהווה יסוד ליישוב ולנקודה חקלאית.

צופית היתה מושב ספר קדמי, דבר שחייב השקעה בארגון מערכת הביטחון, האימונים והשמירה המוגברת. במאורעות 1936 עמד הישוב מול התקפות קשות. ב-14 באוגוסט נרצח טוביה רבינוביץ' במושב צופית. חברי המושב היו פעילים בהגנה ובפלמ"ח. 

במושב צופית שוכן בית חינוך "צופית".

קראו עוד: האתר הרשמי של מושב צופית

   

להמשך

צור יצחק

{image}

573_mb_file_2316f.jpg

צור יצחק, הממוקם על רכס צור נתן סמוך לכוכב יאיר, צור נתן וסלעית, הנו יישוב חדש בשטח המועצה האזורית דרום השרון. בספמטבר 2005, במלאת עשור לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, הונחה אבן הפינה ליישוב שנקרא על שמו של רבין. 

בשנת 1994, יזם משרד הבינוי והשיכון תב"ע להקמת 2,350 יח' בשטחה של מ.א דרום השרון בבניה רוויה וצמודת קרקע כיישוב קהילתי. היישוב משתרע ע"פ שטח של 610 דונם והיקפו כ- 4 ק"מ. 

צור יצחק ממוקם על קו התפר שבשרון בסמוך ליישובים צור נתן, טייבה, טירה וכוכב יאיר - צור יגאל, היישוב מוקם על שלוחת רכס צור נתן בגובה של כ-150 מטר מעל פני הים ומוקף חורשות אורנים וגובל באפיק נחל אלכסנדר. 

תכנון היישוב כולל מערכת חשמל תת קרקעית, מערכות פחי אשפה טמוני קרקע ומערכת מים המתבססת על בארות מקומיות וחברת מקורות, מסגרת התב"ע כוללת שטחים נרחבים לגינון, מוסדות חינוך, מבני ציבור ואזור המיועד לפנאי ונופש. 

היישוב מאוכלס כיום ב-600 משפחות. בשנת 2013 עתיד היישוב להתאכלס בכ- 1,700 משפחות.

 

 

להמשך

צור יצחק

{image}


להמשך

מושב צור נתן

{image}

210_mb_file_a01cc.jpg

מיקום: בגבול השרון והר שומרון, כ-8 ק"מ מדרום לטול כרם

טלפון: 09-7493802

פקס: 09-7493035

מיקוד: 45836

דוא"ל:

 

מקור השם צור נתן הנו על שם נתן סימונס (שמעון) מקנדה. המושב הוקם בשנת 1966. זהו מושב שיתופי שהוקם כהיאחזות נח"ל שהוקמה בידי גרעיני "יעד" ו"עוז" על הגבול עם ירדן. המושב אוזרח ב-1970 בידי גרעינים של תנועת בית"ר. שטח המושב משתרע על פני כ-2,100 דונם. מספר התושבים- כ-240 נפש. ענפי משק עיקריים: גידולי שדה, פרדס ,מטעים ולול.

 בראש גבעה בגבול המושב במזרח נמצאת חורבת דרדר ובה שרידי מצודה מהתקופה הצלבנית או הממלוכית. אתר מרכזי אחר הוא הגן הלאומי צור נתן.

 

   

להמשך

כפר רמות השבים

{image}

210_mb_file_a01cc.jpg

מיקום: בין הוד השרון, כפר מל"ל וכפר סבא, משני צדיו של כביש 4, כ-1 ק"מ דרומית לצומת רעננה

טלפון: 09-7448111

פקס: 09-7604192

מיקוד: 45930

דוא"ל:

 

מקור השם הנו סמלי והוא מציין את השבים מגולת גרמניה. הכפר (מושבה) נוסד ב-1933 על ידי עולים מגרמניה, בעלי מקצועות חופשיים, חלוצי העלייה החמישית. שטח הכפר משתרע על פני כ-2,300 דונם ומספר התושבים 1,200 נפש. גרעין תושבים קטן עוסק בחקלאות, השאר במקצועות חופשיים ושירותים. 

לאתר הרשמי של היישוב: לחץ כאן 

 

   

להמשך

קיבוץ רמת הכובש

{image}

210_mb_file_a01cc.jpg

מיקום: כ-6 ק"מ צפונית לכפר סבא

טלפון: 09-7474493

פקס: 09-7474305

מיקוד: 44930

דוא"ל:








שם הקיבוץ הנו על שם גרעין המייסדים "הכובש", שמטרתו הייתה כיבוש העבודה העברית בארץ ישראל. הקיבוץ הוקם בשנת 1925 כפלוגה בפתח תקווה על ידי חברי "החלוץ הצעיר" - ועלה על הקרקע ב-1932. במלחמת העצמאות נמצא הקיבוץ בקו החזית והיה נתון במשך שנה וחצי להתקפות והפגזות בלתי פוסקות. חברים וחיילים רבים נפלו במערכה על הגנתו.

שטח הקיבוץ משתרע על כ-4,500 דונם ומספר תושביו הוא 670 נפש. ענפי המשק העיקריים הם חקלאות, "דורם" - מפעל למוצרי גומי ו"גן הפקאן" לאירועים. 

באוגוסט 1932 עלתה פלוגת "הכובש" על קרקע הקרן הקיימת ובכך הוקם היישוב היהודי הראשון

במרכזו של המשולש קלקיליה-טירה-מיסקי. אל התנאים הכלכלים הקשים, התווספו בעיות ביטחון

חמורות. הצריף הבודד היה מוקף בכרמים של עובדי קלקיליה. יום יום עד תום מלחמת העצמאות עמדו חברי רמת הכובש במאבק עיקש עם שכניהם. עבדו ביום ושמרו בלילה, הובילו לקבורה חברים והוסיפו לבנות את ביתם ומשקם לקלוט נוער עולה ולקיים חיי חברה ותרבות.

ב-1940 הגיעה לקיבוץ שרה לוי-תנאי עם משפחתה וחיי התרבות של המשק קיבלו תנופה עם בואה של הגננת החדשה, שחיברה מילים למנגינות שהפכו לצאן ברזל לכל ילדי הארץ. רמת הכובש הוקם בית התרבות הקיבוצי הראשון, צריף בן קומותיים. ב-8 במאי 1945 חוגג העולם את יום הניצחון על גרמניה הנאצית ו-25 ילדים מהגולה נקלטו בקיבוץ.

בקיבוץ רמת הכובש שוכן בית החינוך "יחדיו".

 

להמשך

שדה ורבורג

{image}

210_mb_file_a01cc.jpg

מיקום: כ-2 ק"מ צפונית לכפר סבא

טלפון: 09-7483120

פקס: 09-7453488

מיקוד: 44935

דוא"ל:








129_mb_file_73453.jpgמקור השם הנו על שם אוטו ורבורג נשיאה השלישי של ההסתדרות הציונית. מתיישבי המושב עלו מגרמניה והקימו אותו בשנת 1938 כיישוב "חומה ומגדל". כיום זהו כפר שיתופי המשתייך לאיחוד החקלאי. בשנים 1950-1957, קלט היישוב חברים חדשים מפולין וכן ילידי הארץ. שטח היישוב הורחב מ-800 דונם לכ-2,900 דונם ומספר התושבים מגיע כיום לכ-1,000 נפש. ענפי המשק העיקריים הם פרדס, לול, ירקות ופרחים.

תחילתו של היישוב במבצע שביצעה חברת "רסקו" בגרמניה לגיוס מועמדים בקרב המעמד הבינוני להתיישבות בארץ. הציוד החקלאי הראשוני נרכש בגרמניה באמצעות הסכם ה"העברה" שאיפשר העברת כסף של יהודים מגרמניה לארץ על ידי רכישת ציוד בגרמניה.

ב-1938 התארגנו 30 המשפחות הראשונות של עולי גרמניה לעלייה על הקרקע, אליהם הצטרפו 10 משפחות של עובדי ציבור מישראל. עד בניית הבתים התגוררו המשפחות בגן חיים או בכפר סבא ומשם הגיעו יום יום להכין את הקרקע להתיישבות. המשקים הראשונים התבססו על לולים ועל גידול ירקות. ב-1940 הסתיימה בניית המכולה הראשונה. כן הוקם בית העם הראשון ששימש לאסיפות ולמסיבות.

ב-1948 פרצה המלחמה הקשה ו"ההגנה" כובשת את הכפר הערבי הסמוך בעזרת כוחות משדה ורבורג. הכפר נערך למלחמת העצמאות ועמד בה בגבורה. בשנת 1949 החלו להגיע לשדה ורבורג משפחות של ניצולי שואה, בעיקר מצ'כוסלובקיה ופולין.

 עד מלחמת הששת הימים הייתה שדה ורבורג יישוב ספר סמוך לקלקיליה. כיום זהו יישוב מן המניין במרכז הארץ.

 

 

   

להמשך

שדי חמד

{image}

ילד " לא רגיל"

דור אלרן, חניך תנועת הנוער בשדי חמד, מגדיר את עצמו , ילד " לא רגיל" , והוא אכן כך, ולא בגלל שדור סובל מ C.P שיתוק מוחין , מאז שנולד,אלא מפני שהוא לא נותן לשום דבר, גם לא לנכות ולהליכון הצמוד אליו לעצור אותו.

דור הצטרף השנה , ככל חניכי כיתה ד' לתנועת הנוער בשדי חמד, בחג המעלות, הוא עבר את מסלול המכשולים, כמו כל הילדים, בעיקר בעזרת ידיו, הוא מספר שהוא מאוד אוהב את הפעולות, והמדריכים: תומר, שרון ושיר שמאוד עוזרים לו ומעודדים אותו. דור לא מפספס את הפעולה בימי שישי, ואוהב בעיקר את פעולות המחנאות בהן לומדים לבנות, גם שכל התנועה יוצאת לפעילות מחוץ למושב הוא מצטרף לטיולים, פארקים, באולינג והפעילות שהוא הכי אהב השנה.. הייתה הנסיעה לסינמה סיטי ( בה ניתן לראותו בתמונה) , דור מספר שהוא לומד המון בתנועת הנוער-" שצריך לכבד כל אדם ואדם, ולעזור כשצריך" הוא גם אומר "שחשוב לו להיות חלק מהתנועה , לצאת לטיולים , כי זה חשוב להיות עם כל החברים , וזה גם מנקה לו את הראש" כדבריו. מעבר לכך, דור לומד , ככל הילדים בני גילו , בבית ספר רגיל, "אהרונוביץ", ועומד בכל הקשיים בהצלחה רבה, הוריו התומכים שלא עושים לו הנחות , לוקחים אותו לשחייה, לחוגים ולפגישות עם שון, חברתו מ"אתגרים" וכבר יש לו מטרה חדשה- לצאת ליומיים למחנה פסח , לבנות, לישון באוהל , וליהנות עם כולם.

 

895_mb_file_1eb2b.jpg

 

להמשך

מושב שדי חמד

{image}

210_mb_file_a01cc.jpg

מיקום: כ-5 ק"מ מזרחית לכפר סבא

טלפון: 09-7655367 , 09-7676857

פקס: 09-7661655

מיקוד: 45855

דוא"ל: SH-HE@013.net.il

 

 

 

 

 

 

מקור השם לקוח מהפסוק התנ"כי "על שדי חמד על גפן פוריה". המושב נוסד ב-1952 בידי תושבים ותיקים מכל חלקי הארץ במסגרת התנועה "מן העיר אל הכפר". הוא משתייך לתנועת המושבים.

ענפי משק עיקריים הם פרדס, ירקות, לול, פרחים, אבוקדו ואפרסמון.

 זהו המושב הראשון שהוקם במסגרת הרעיון של התנועה "מן העיר אל הכפר". דוד בן גוריון הגה את הרעיון ליישב משפחות עירוניות לאורך הקו הירוק במטרה לסייע לכלכלה ולביטחון של המדינה הצעירה. בימי העלייה הגדולה והצנע עלו על הקרקע משפחות עירוניות מערי הסביבה מכל העדות: ילדי הארץ, עולים מאירופה ומאסיה. מה שאיחד אותם היה חוסר הידע בחקלאות ורצון עז למלא משימה לאומית. 

הסוכנות היהודית סיפקה בארות מים, פרדסים, עופות חצי פרידה לכל משפחה ובית קטנטן של 40 מ"ר עם שירותים בחצר. במושב הוקמו 60 משקים חקלאיים, כ-20 דונם ליחידת משק. הפרדס היה משותף. היישוב נוהל על ידי המזכיר שהיה לעתים גם ראש הוועד. החיים במושב היו קשים. עד מלחמת ששת הימים הם התנהלו במחסור חמור ובצד אוכלוסיה ערבית שכנה עוינת ומתנכלת. 

למרות הקשיים וחוסר הידע בחקלאות, התמחה היישוב בגידול בטטות והגיע ליבולים הגדולים בארץ. שטחי החקלאות הוכפלו והתפתח ענף גידול אווזים. ב"הארץ" משנת 1955 נכתב: "לאחר קשים ועזיבות שדי חמד מתפתחת, המצב הכלכלי משביע רצון, עכשיו הגיעו כבר 30 בקשות מאנשי חוץ להתיישב במקום".

ב-1954 פונה המושב בגלל שטפונות קשים וגידולים רבים ירדו לטמיון. לאחר מלחמת ששת הימים חזרו חלק מן הבנים מהצבא, נכנסו לבתים הפנויים והפכו עצמם למשפחות חקלאיות. בתחילת שנות ה-70 נפרדה האגודה מן הסוכנות והמושב יצא לביסוס כלכלי. 

כיום שדי חמד משתרע על פני שטח של כ-2,000 דונם ומספר התושבים בו 450 נפש.

   

להמשך